רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

מורשת כמוצר צריכה עולמי-מקומי

במעבר מחברה קפיטליסטית-יצרנית לחברה ניאו-קפיטליסטית-צרכנית, צמחה תופעת תיירות המורשת לממדים חדשים. כתוצאה מהפחתת הפעילות התעשייתית והמעבר לתעשיית שירותים, חלו שינויים בדפוסי הייצור והצריכה של אתרי תיירות, בהם אתרי מורשת ומוזאונים.

פיתוח אתרי מורשת מוּנע אם כן על ידי תעשיית תיירות לא פחות מאשר על ידי השאיפה לשימור ערכיה התרבותיים של המורשת. עובדה זו מאתגרת את גישת השימור 'הערכי' הרווח/ת בקהיליית השימור ויוצרת מארג מורכב של אינטרסים המשפיעים על שימורם ופיתוחם של אתרי המורשת.

בנושא זה אנו מבקשים לבחון את השלכותיה של החברה הצרכנית על שימור משאבי המורשת ועל עיצובה של 'תרבות מורשת'.