רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

לאצור את העבר: ההיכל, הארכיון והסיפור


המסמכים של אדריכלות ישראל: לקראת מכון מחקר לאומי מבוסס מידענות אדריכלית

צבי אלחייני


ארכיונאות אדריכלית (Architectural Archiving) היא תת-תחום הן של הארכיונאות הכללית והן של ההיסטוריה של האדריכלות. ההכרה הבין-לאומית בארכיונאות האדריכלית בשלהי המאה העשרים כתחום נפרד מהארכיונאות הכללית זיהתה את חשיבותם של מסמכים אדריכליים (Architectural Records). מעבר לערכם המקצועי המובן מאליו נתפסים המסמכים האדריכליים כעדויות ראשוניות לתיעוד הסביבה האנושית המשתנה – המתוכננת והבנויה, או זו שכבר נהרסה, וכעדויות לתרבות הפוליטית המייצרת סביבה זו ומתקיימת בה.

בישראל לא הוקם עד כה ארכיון אדריכלות מרכזי.עם זאת, בשנים האחרונות מתקיימים מהלכים מקבילים לכינונם של מאגרי מידע פיזיים ודיגיטליים מקיפים של שכבות הבנייה והתכנון בארץ. היעדר ארכיון מרכזי גרם לפיזור מתמשך של חומרים היסטוריים חשובים ואף לאבדן של חומר ומידע רב. היעדר זה התחדד בעשור האחרון, שבו בלטו בישראל שתי מגמות: עיסוק גובר בשימור אדריכלי, עלייה במחקרים, בפרסומים, בסרטים ובתערוכות העוסקים בתולדות המרחב הישראלי, והתפתחות שיח ביקורתי בתחום. בהיעדר ארכיונים סדורים, שתי המגמות הללו נשענות לא אחת על תשתיות ידע חסרות.

נקודת מוצא משברית זו שימשה מוטיבציה עיקרית להקמתו של ארכיון אדריכלות ישראל ולפיתוח תהליך ארכיוני רב-הקשרי שישכלל את קליטתם, תיאורם, רישומם, ניהולם והנגשתם של חומרי ארכיון אדריכליים. תהליך זה נבדק בפעולות הקליטה הפיזית והדיגיטציה בארכיון ועולות ממנו שאלות עקרוניות בנוגע להגדרות המסורתיות של חומרי ארכיון אדריכליים; בעניין הרלוונטיות של סוגיות כגון: מקור או מוצא בארכיון הדיגיטלי; בנוגע לפוטנציאל השימוש הנרחב הגלום בחומרים אלה מעבר לדיסציפלינות התכנון; להשפעתו האפשרית של ארכיון האדריכלות המשתנה על ההיסטוריוגרפיה האדריכלית והכללית; לחשאיותם של מסמכים אדריכליים וסוגיות של צנעת המרחב; ואשר לדילמת הדיגיטציה של אלפי המסמכים המלווים כל יצירה אדריכלית.

הניסיון המצטבר בארכיון מצביע בעיקר על תמורות בנוגע להגדרת סמכויותיו העתידיות של ארכיונאי אדריכלות והתפתחותו ממעמד סביל, שמרני ושומר, אל מעמד פעיל, חדשן ומשתף, כזה הלוקח חלק פעיל בניהול מסמכים, בהנגשה שלהם ובשימוש המיטבי בהם כולל פלטפורמות שיתופיות. כל אלה יהיו מרכיבים בכינונו של תחום הכשרה ומחקר חדש שיהיה אפשר לכנותו מידענות אדריכלית (Architectural Information Management).