רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

זיכרון נייד: ייצוג ופרשנות בעולם גלובלי ודיגיטלי


טכנולוגיות מבוססות מקום לחיבור מחדש בין פריטים ארכאולוגיים לאתריהם הסמויים מעין

יובל שפרירי ויעל אלף


במהלך סקר בפרויקט הצלת בתי הכנסת העתיקים בגליל, נוכחנו שאתרים אלו הם היום ברובם 'סמויים מן העין'. בתי הכנסת בעת העתיקה נבנו באיכות גבוהה ורבים מהפריטים המעוטרים, הכתובות והפסיפסים השתמרו היטב, אך הם אינם נמצאים באתריהם כיום. לאחר החפירה, הוצאו הפריטים למקומות שונים: מקצתם מעלים אבק במחסני אוצרות המדינה, פריטים מעטים מוצגים במוזאונים ובמוסדות אחרים, החל מבית הנשיא וכלה בגינות בקיבוצים, ומקצתם אבדו ונותר מהם רק תיעוד. באופן פרדוקסלי המידע על הפריטים הללו, שהם לרוב המעניינים ביותר, אינו זמין כיום לציבור הרחב ובוודאי שלא למזדמנים לאתרי בתי הכנסת.

הוצאת פריטים ארכיטקטוניים מהאתר יוצרת בעיה כפולה: פגיעה באפשרות להבין את המבנה ולהעריך אותו בלי האלמנטים שמלבד תפקידם במבנה, יש להם גם ערך אמנותי והיסטורי. לא אחת, אתרים אלו שנותרו ללא ממצאים מרשימים נזנחים, נשכחים ונעלמים. מצד אחר, הפריט המוצג במוזאון מאבד את ההקשר המקומי שבו נוצר וההקשר הארכיטקטוני שלו יועד, וכך קשה לתפוס את ערכיו במלואם.

נשאלת השאלה, כיצד לחבר מחדש בין הממצאים לאתרים כדי להעניק לממצאים ולאתרים עושר של משמעויות ופרשנויות אמנותיות, אדריכליות והיסטוריות. איך להחזיר את הפריטים לביתם (מטפורית, וירטואלית, או פיזית) וליצור גשרים בין האתרים הסמויים לפריטים הנעלמים. כמענה לאתגר, התגבשה יוזמה לפרויקט שמטרתו לחדש את הקשר שנותק בין הפריטים לאתרים בבניית מסד נתונים של פריטים ואתרים מבוסס מקום. כך שיתאפשר פיתוח של יישומים למגוון שימושים כגון: העצמת חוויית המבקר במוזאון, באתר, ברשת, במשחקים, וביצירה על בסיס הפריטים ומחקר.

בהרצאה נתאר את הרציונל של הפרויקט, בהקשר לאתגרים האוצרותיים והטכנולוגיים בעידן הדיגיטלי ולגישות המוזאליות החדשות המתפתחות כיום בעולם. המוזאון כרשת נפתח לקהל, והוא חברתי, אישי, מעודד שיתוף ויצירת קהילות, ומתרחב מעבר לגבולות מבנה המוזאון. טכנולוגיות כמו AR ו- VRויישומים מבוססי מיקום, משמשים להעצמת החוויה של המקום, והמבקר פעיל ומעורב ביצירת החוויה. אנו נראה כיצד אפשר ליישם גישות אלו לחשיפת אתרים ופריטיהם הסמויים מהעין.