רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

לאצור את העבר: ההיכל, הארכיון והסיפור


היכל הספר – סיפורה של נקודת מפנה בבנייה כיפות בירושלים כפי שנשקפת בצילומיהם של צלמי אוסף מוזיאון ישראל

יהודית קפלן


חגיגות פתיחת מוזאון ישראל במאי 1965 כללו את פתיחתו של היכל הספר. מקדש דממה זה למגילות הגנוזות הוא מבנה הכולל מערה ומעליה כיפה לבנה ולצדה קיר שחור. עם השלמת בנייתו הייתה כיפתו לנקודת ציון לבן ובוהק אשר שינתה את פני הנוף האדריכלי של ירושלים וזכתה למן ההתחלה למעמד של סמל לאומי. בוני הכיפה, האדריכלים הניו יורקים בארטוס וקיסלר שלא התגוררו בארץ, היטיבו לתת מענה ולהשתלב בסאגה ארוכה של "מלחמת כיפות".

בסאגה זו כיפה נישאת מספקת מענה למגמה של להיראות ולהתבלט ובכך מבטאת עליונות חילונית או דתית והפכה לאלמנט ארכיטקטוני המשרת חלק ממאבק מקומי פוליטי, דתי ורוחני. סאגה זו מקבלת ביטוי בתצלומים של צלמי העיר. הצלמים, על פי סגנונם הרומנטי, המודרניסטי, או האחר בצילום, הביאו לידי ביטוי את תפקידה של הכיפה כאלמנט מזהה ומגדיר את כוחה ואת מקומה במאבק.

מִחשובו של אוסף המוזאון וקטלוגו אִפשרו פריסה ובניית היסטוריוגרפיות שמנגישות אותן חזותית. האוסף כולל כמה עיזבונות של צלמים ישראלים בהם: יעקב בן דב, יעקב רוזנר, אלפרד ברנהיים, ש"י שוויג ועוד. מלאכת המחשוב והקִטלוג המשלבת טיפול מוזאלי וקטלוג ארכיוני אפשרו את ההיסטוריוגרפיה הזו.

בהרצאה אציג את ביטויה של מלחמת הכיפות בירושלים כמו שהיא משתקפת בתצלומי המאה העשרים, מתוך אוסף הצילום של מוזאון ישראל.