רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

בין הסף לרף: על חקיקה, אתיקה ומדיניות


בטיחות הציבור באתרי מורשת, התוספת החמישית לתקנות התכנון והבניה

שירי לנצנר


התוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה, שהותקנה בשנת 1970, היא מערכת של הוראות שנועדו להבטיח את איכות התכנון בכל הקשור לבטיחות ולבריאות הציבור. עד לשנת 2008 הוראות אלו חלו באופן אחיד על כל הבקשות להיתרי בנייה ללא התייחסות למאפיינים המייחדים אתרים ארכאולוגיים או מבנים היסטוריים.

בשנת 2008, שבע-עשרה שנים לאחר שנחקק תיקון 31 לחוק התכנון והבנייה שעניינו שימור אתרי מורשת, הותקנה התוספת החמישית לתקנות התכנון והבנייה. התוספת קובעת הוראות המותאמות לאתרים היסטוריים בתהליכי שימור ופיתוח, שיבטיחו הגנה על האותנטיות והשלמות של האתרים ושל הערכים שהם נושאים.

התוספת החמישית לתקנות היא כלי ייחודי בתחיקת השימור בארץ ועולם ודוגמה מייצגת לתמורות שחלות בעשורים האחרונים בנוגע לאתרי מורשת בישראל. הנסיבות שהובילו לחקיקתה, תהליך הכנתה ובחינת השלכותיה לא זכו עד כה למחקר מקיף.

בהרצאה זו אפרוס את ממצאיו של מחקר שנערך ודן בנושאים אלו, ואעמוד על יתרונותיה וחסרונותיה של התוספת בראי השנים שחלפו מאז שהותקנה.