רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

שולחן עגול

חינוך אדריכלי לשימור - בין הכשרה והתמחות לאתיקה כלל מקצועית

מנחי הדיון: אורין שחר, אורן בן אברהם, איריס קשמן
משתתפים: פרופ' אדר' מייק טרנר, פרופ' אמנון בר אור, ד"ר ליאורה ברעם-שחל, אדר' שמואל גרואג, אדר' ערן מרדכוביץ

הוראת השימור בבתי ספר לאדריכלות נדרשת לאתגר את תפיסת המרחב כלוח ריק להגשמת חזון אדריכלי, לפתח אצל הסטודנטים יכולת לקריאה תרבותית, היסטורית, ערכית ופרוגרמתית של הסביבה הבנויה, ולהאיר את הפוטנציאל העתידי הטמון בתהליכי השימור. קורסים ומסלולי הכשרה בשימור מחויבים לפתח כלי עבודה מעשיים; לקדם דיון רעיוני בסוגיות של זיכרון ושכחה; לגבש פרדיגמות מקצועיות; ולבסס שיח תיאורטי, פרשני וביקורתי.
בבתי הספר לאדריכלות בישראל הוקמו במהלך השנים מסלולי לימוד שונים, והורכבו תכניות לימוד וקורסים מגוונים. סקירה ראשונית מזהה שתי גישות ספק מנוגדות, ספק משלימות. האחת רואה את הוראת השימור כמחויבת להכשרתם המקצועית של הסטודנטים ולפיתוח כלי עבודה מעשיים. בתוך כך מתחקה ההוראה אחרי תהליכי השימור בשדה הפעולה הממשי שבו הסביבה ממוינת לאובייקטים לשימור וכאלה שאינם לשימור, ומבקשת לטפח מומחיות ספציפית בשימור אדריכלי ואחריות מקצועית מיוחדת. בכך היא מבססת את מעשה השימור כייחודי, ואולי אף נפרד מהשיח הכולל באדריכלות. האחרת מבקשת לראות בחינוך לשימור כלי להקניית מתודולוגיה של התבוננות הרלוונטית לכל מעשה אדריכלי, ומזמינה לדיון עמדות שונות ביחס לתהליכי השימור שבפרקטיקה, ובתוך כך, מנסה לעודד דיון תיאורטי-ביקורתי בתחום.
בכינוס אנו מבקשים לדון בכך ולשאול: כיצד נוכל להתייחס, בהגדרת תוכני ההוראה והמתודולוגיות, למקומו הכפול של השימור כפעולה ייחודית ונפרדת בתוך הדיון האדריכלי מצד אחד, וכמיומנות של מחקר וקריאה שבבסיס כל פעולה אדריכלית במרחב הבנוי מן הצד האחר? את הדיון נערוך סביב שולחן עגול, שבו ישתתפו מורים המלמדים, או לימדו בעבר, שימור אדריכלי. המושב ייפתח בהצגות תמציתיות של חמש דקות של כל אחת ואחד מהמשתתפים, שיעסקו בעמדותיהם בנושא. לאחריהן תונחה השיחה בנוכחות ובהשתתפות הקהל.
עוד שאלות שיעלו לדיון: באיזו מידה מכוונת ההכשרה האקדמית לביסוס ידע מקצועי פרקטי לעומת פיתוח הדיון התיאורטי-ביקורתי בשימור אדריכלי? מהו הידע הבסיסי הנדרש מסטודנט המבקש הכשרה בתחום זה? אילו מתודולוגיות הוראה ייחודיות מתאימות ללימודי השימור ומהם יתרונותיהן? אילו משאבים עלינו להקצות לאיסוף מידע ממקורות ראשוניים (ארכיונים, עבודת שטח וכדומה), ניתוח ערכי ותכנון התערבות אדריכלית בעבודת הסטודיו? כיצד מבססים דיון אתי במחיקה ובזיכרון של שכבות היסטוריות ותרבותיות? כיצד עומדת ההכשרה בשימור אדריכלי אל מול צורכי השוק כיום? האם יש מקום לתואר שני מחקרי-ביקורתי בשימור בקונטקסט המקומי?