רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

לאצור את העבר: ההיכל, הארכיון והסיפור


רוח העבר: בין גשמי לוירטואלי באוצרות הסיפור ההיסטורי והצגתו

נירית שלו כליפא


הבחירה עומדת בבסיס עבודת האוצר. בחירת המוצגים והעמדתם בקונטקסט היא שיוצרת את המשמעות ומבטאת פרשנות בת-זמננו כלפי האובייקט המוצג במוזאון, בתצוגה או באתר ההיסטורי.

העידן הדיגיטלי מעמיד בפני האוצרים גם את הבחירה בממד ההצגה ובאופן השימוש בחומרי העבר במרחב ההיסטורי, אמתי או מדומה. הצגתם של אובייקטים ודימויים בחלל וירטואלי, מבוים או מומצא מהווה היום חזון נפרץ. בדומה לחללי התצוגה, גם הדימויים משנים ממד: האובייקט הוא לעתים דימוי של אובייקט המופק מקובץ והדימוי החזותי הדו ממדי משתנה בין דו לתלת ממד ומעובד ככלי ביד היוצר. מכאן, שאם עד עתה נדרש האוצר לבחור את האובייקט ולנמק את בחירתו ברצף ההגיוני שהעמיד לביסוס תפיסתו, הרי שעתה מוטלת עליו גם ההחלטה על אופי שימורו ומדיום הצגתו של האובייקט.

הבחירה באובייקט או באתר היא כשלעצמה "הוראה" לשימור, להדגשת היבט אחד על פני משנהו ולהכרעה מה יישמר בזיכרון. ואולם, הניתוק מלימוד ואפיון התכונות הפיזיות המקוריות, היא בעלת משמעות מכרעת, שנראה שטרם נדונה דייה בלהט העשייה.

אתגרי האוצרות בת-זמננו מתרחבים אם כך לא רק למשמעות ההיסטורית והחברתית אלא לחקר הגשמיות ומשמעותה, כלומר המידע הפיזי והחומרי שנושא עמו האובייקט (מוצג) או חלל התצוגה (מבנה, אתר). תחום שנחשב עד כה לנחלתם של המשמרים בלבד. הכרעות על הישרדות החפץ אינן נוגעות רק להצגתו או גניזתו (ולעתים גזירת כיליונו), אלא מאפשרות נתיב נוסף: שינוי הפורמט שלו, על כל הנובע מכך.

הדיון יתמקד בשני מקרי מבחן המייצגים רבדים שונים של הדילמה:

א. מיזם 'ישראל נגלית לעין'- מפעל תיעוד רחב יריעה ועממי המשמר את השתקפותה של המציאות ההיסטורית: הזהות של הקהילה והמרחבים הציבורי והפרטי הנגלים באלבומי תמונות פרטיים הנאספים למאגרים דיגיטליים ומוצגים בתצוגות חוצות בעת ובעונה אחת.

ב. אולם הכרזת המדינה בבית העצמאות- מיזם ייחודי, ייצוגי וממלכתי, שבו משתקפות הכרעות ותפיסות עקרוניות לתצוגת מקור מול העתק, בחירת המוצגים ושימוש במדיות בחלל היסטורי יחיד במינו.