רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

נופים אורבניים היסטוריים


גישת אונסקו למורשת העירונית ההיסטורית

מייק טרנר וקאראל פינקלשטיין


עם התגברות העיור והאתגרים החדשים שהמרחב העירוני מציב בפנינו, ההגדרות הקיימות של שימור מונומנט, בניין יחיד וקבוצת בניינים משתנות למושגים אורבניים. בהקשר הזה הכוונה היא דווקא לקיימות או אחזקה (sustaining) ולאו דווקא לשימור במובן המסורתי של המילה (preserving). התבוננות במרחב העירוני וזיהוי הערכים התרבותיים וההיסטוריים שלו מאפשרים לבחור מרכיבים שראוי לכלול במורשת התרבותית שלנו. התבוננות שכזו אף מלמדת אותנו על אופן השימור ועל מדיניות התכנון המושכל והמשולב, המכילה את המורשת האורבנית.

גישת המורשת העירונית ההיסטורית (Historic Urban Landscape), לא מבקשת לשנות דוקטרינות קיימות או גישות לשימור, אלא היא עוד רובד לבחינת מדיניות ופרקטיקה של שימור בסביבה בנויה, בהתחשבות בערכים הייחודיים ובהקשר התרבותי של המרחב. מורשת אורבנית היא חלק אינטגרטיבי של התכנון הכולל. היא גם מושג שדן בערך התרבותי, ההיסטורי והצורני בהקשר של שימור סביבה בנויה. בגישה זו אנו עוברים מעיסוק באובייקטים לעיסוק במרחב, מבניינים לאורבניזם, מפרויקט לתהליך. שימור אורבני דורש שפה וגישה אחרת מזו שהתגבשה במאה האחרונה. השפה בשיח העכשווי על המונח מורשת אורבנית (Urban Heritage) כוללת את המושגים: אזורים אורבניים (Urban Areas), ארכאולוגיה אורבנית (Urban Archaeology) וגם צורה אורבנית (Urban Form). המונח מורשת אורבנית מבחין בין מרכיבים בעלי ערך תרבותי, ללא שימוש בסיווגים הקיימים של העיר ושל השימור. הוא יוצר מובן מרחבי חדש ובר-קיימה שאינו כפוף בהכרח לגבולות היסטוריים או קיימים. בהקשר זה, הקיימות דנה באיזון בין הבנוי והפנוי במרחבי הביניים מסביב לעיר (Peri-Urban) ומציבה צורך בהפעלת כלים חדשים לתכנון, כגון הביוספרה האורבנית (Urban Biosphere).

בהרצאה נסקור את השינויים המוצעים במונחי השימור האורבני, בנוגע ליעדי פיתוח בר-קיימה שפרסם האו"ם לשנת 2030 (UN 2030 Sustainable Development Goals) ולסדר יום עירוני חדש (New Urban Agenda) המקודם לקראת UN Habitat III שיתקיים השנה בקיטו, ונבחן את השלכותיהם בהקשר המקומי, באמצעות מקרי מבחן בישראל.