רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

דעת המקום, דעת הקהל


פיתוח מורשת כמניע להיווצרות קואליציית פיתוח, מקרה מבחן: מרכז מבקרים פסיפס לוד

מיכל רטנר


תיירות המורשת הפכה בעשורים האחרונים לכלי בארגון המרחב ובהנחלת ערכים תרבותיים. תיירות המורשת יכולה אף לקבע יחסי כוחות כלכליים וחברתיים קיימים. תכנון הנאמן לערכי הדמוקרטיה, לעקרונות האתיקה המקצועית ולרב תרבותיות במרחב מאתגר את הסדר הקיים, המוביל לעתים להדרה של אוכלוסיות מוחלשות מהמרחב הציבורי, ועוסק בתהליכי תכנון ארוכי טווח שאינם נמדדים ברווחים כלכליים מיידיים.

לפי תיאוריית המשטר העירוני, משילות וקידום סדר יום מתאפשרים על ידי בניית קואליציות בלתי רשמיות בין ממשל נבחר, פקידות, יזמים ובעלי עניין אחרים. אינטרסים אידיאולוגיים וכלכליים עומדים בבסיס החבירה ויצירת הקואליציה. ראוי אם כן לבחון אילו קבוצות אינן נכללות בקואליציית הפיתוח העירוני. כלומר, אילו זהויות נותרו מחוץ לתהליך התכנון ולסדר היום העירוני, ואילו פעולות אפשר לבצע כדי שקהילות אלו תוכלנה ליהנות מהתכנית ומהשלכותיה.

מקרה המבחן של מרכז המבקרים פסיפס לוד, מאפשר להתבונן בתהליך התכנון של אתר מורשת בלב סביבת מגורים בעיר המעורבת לוד. זהו אתר ארכאולוגי רב שכבתי שאת ערכי המורשת שלו הוחלט להמחיש באמצעות הצגה של שני פסיפסים מרהיבים משלהי התקופה הרומית, הנושאים ערכים תרבותיים, אמנותיים וטכנולוגיים. הפסיפסים יוצגו באתרם, במבנה מודרני ייעודי שמתוכנן לשם כך. הפסיפסים נחשפו בעקבות יוזמת פיתוח עירוני בשטח שבין שכונת נווה ירק לרמת אשכול. תושבי השכונה הם בני המיעוט הפלסטיני ובני העדה האתיופית. למרכז המבקרים המתוכנן צפויה להיות השפעה רבה על חיי היומיום של התושבים. המרכז ימשוך תיירים מהארץ ומחו"ל ויהיה חלק ממגמה כלל עולמית של תיירות מורשת. זהו מקרה מבחן המאפשר לקיים דיון בפוטנציאל הגלום בתיירות המורשת ובהשפעתה על ארגון המרחב.

בהרצאה אראה כי המורשת הפכה לאינטרס משותף של חברי קואליציית הפיתוח ולכלי המאפשר לקבע יחסי כוחות כלכליים וחברתיים. אציג טענה לפיה, לפרויקט מסדר גודל זה, הזדמנות לשנות דיכוטומיה חברתית ולתת ביטוי למגוון הזהויות במרחב. זאת, בתנאי שתהליך התכנון יאתגר את אי השוויון בין הזהויות המשתתפות בפרויקט או המושפעות ממנו.