רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

שולחן עגול


המסמך החזותי: שאלות בפרקטיקה של ארכיוני תרבות חזותית

מנחי הדיון: הילה זקסנברג, עידו גינת
משתתפי הדיון: דן הנדל, איריס לנה, דני בייקון, צבי אלחייני, יפעת קידר

הארכיון כמושג וכפרקטיקה מעסיק בעשור האחרון את קהילת המחקר בתחומי התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל. העיסוק ההולך וגובר בתחום, בקרב מוסדות תרבות וחוקרים עצמאיים, הוביל לתנופה מאסיבית בהקמת אוספים, ארכיונים ומאגרי מידע ייעודיים לתחומים אלו. זמינותם של הכלים הדיגיטליים מסייע בהנגשת החומרים לציבור הרחב אך מעורר גם סוגיות עקרוניות שעתידות להשפיע על שימור החומרים וכתוצאה מכך על יכולת החיפוש בחומרים אילו ועל המחקר אודותם.
אונטולוגיה של האמנויות: אדריכלות ומחול. פתיחה: דן הנדל, איריס לנה
מהו המסמך האמנותי שאנו מארכבים ומשמרים? בהינתן העובדה שהאדריכלות הבנויה ויצירות מחול אינן ניתנות ״לאיסוף״, האם הייצוג המשוכפל של העדות הממוסמכת (העתקים דיגיטליים של עבודות, צילומים, וידאו, תכניות, וסקיצות) מתעדת את המבנה או הכוריאוגרפיה? מיהו היוצר כאשר אנו מארכבים שיעתוק של מסמך, הדמיה תלת-ממדית של מבנה, או סרט וידיאו של יצירת מחול?
חיפוש חזותי. פתיחה: דני בייקון
מהם המאפיינים הייחודיים של מסד הנתונים החזותי? כיצד מכילים כלים סמנטיים על דימויים? כיצד משתמשים בבינה מלאכותית כדי לפרש את החזותי ולייצר קורלציה לחומרי ארכיון טקסטואליים?
היסטוריוגרפיה בין ארכיונים דיגיטליים ופיזיים. פתיחה: צבי אלחייני.
באיזה אופן המאפיינים הייחודיים של המדיה הדיגיטלית ישפיעו על תהליכי קנוניזציה? האם חשיפה מסיבית של חומרי ארכיון תעודד כתיבה של נרטיבים מקבילים וסותרים? מה באשר להשפעתם של חומרים שטרם עברו דיגיטציה ונחשפו ברשת? כיצד ישפיעו ארכיונים דיגיטליים על מקומם של ארכיונים פיזיים בשימור התרבות החזותית? האם ישנה חשיבות למעמדו של מסמך מקור בארכיון האדריכלות הנוכחי והעתידי? האם ניתן להרחיב את ההגדרות המסורתיות של חומרי ארכיון אדריכליים? כיצד ישפיע ארכיון האדריכלות המשתנה על עתידה של ההיסטוריוגרפיה האדריכלית?
איפיון והנגשה אוניברסאלית. פתיחה: יפעת קידר
כיצד ניתן לקדם שיתופי פעולה בין-מוסדיים במטרה לייצר תמונה שלמה ככל האפשר של תחום המחקר בישראל, על מנת לענות על סוגיות של סטנדרטיזציה עבור קהילת המחקר והציבור הרחב העושה שימוש בארכיונים/מאגרי מידע אלו?; כיצד תשפיע מגמת ה-open access המתגבשת במאגרי מידע וספרות מקצועית על המודל הארגוני והכלכלי של ארכיונים?; כאשר מייצרים אוסף חזותי מרוכז שנגיש במרשתת לציבור הרחב, כיצד מאזנים בין זכות הציבורי בגישה חופשית למידע וידע לבין הזכויות הקנייניות של היוצרים?; באיזה אופן יתאימו את עצמן מערכות מידע חכמות? מה יהיה תפקידם של מדיות חברתיות, והאם יהיה בכוחם לשכתב את קנון התרבות החזותית בישראל?; כיצד משפיעה נוכחותם ההולכת וגדלה של ארכיונים ברשתות החברתיות על תפקידו של ארכיונאי האדריכלות כדמות פעילה, מעורבת ומשתפת המנגישה את מסמכיו ארכיונו לקהלים חדשים רבים ואף שואבת מקהלים אלה מידע חדש?