רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

ברשות הרבים: בין עברו של המרחב הציבורי לעתידו


ערכים לשימור בשיכון הציבורי בישראל

הדס שדר


המינוח "שיכון ציבורי" במדינת ישראל מתורגם אסוציאטיבית לבתים טוריים בני שלוש-ארבע קומות העומדים בשורות זה אחרי זה. דימוי זו של השיכון הציבורי היה אכן פופולרי בשנות השישים. ואולם השיכון הציבורי החל עוד קודם, טרם קום המדינה, ונמשך עד ימינו. אופיו השתנה כמו שהחברה השתנתה, כמו שגם דפוסי המגורים ודמותם השתנו.

השיכון הציבורי בשלושים השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל שלט בכיפה. המדינה בנתה ובנתה הרבה. כיוון שהמדינה יזמה את התכנון, פיקחה עליו ומימנה אותו, יכלו המתכננים  לתכנן על פי אמונותיהם, בלי תלות בשיקולים שיווקיים. כך ביטאו התכניות השכונתיות בשיכון הציבורי את האידיאולוגיה בדבר אורח החיים הנכון ויחסי הגומלין הרצויים בין אדם לרעהו.

בהרצאה ייסקרו דפוסי התכנון האופייניים בשלושים השנה הראשונות והאידיאולוגיה שהנחתה אותם, כדי להניח מצע ראשוני לשימור ערכיהם. כמו כן, תוצג הצעה לשימור שכונתי המשלבת בין הערכים בעת התכנון לערכים בני זמננו, ונברר אם המנגנונים הסטטוטוריים הנהוגים כיום מעניקים את הכלים המתאימים להתחדשות עירונית ברוח השימור של השיכון הציבורי.