רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

זיכרון נייד: ייצוג ופרשנות בעולם גלובלי ודיגיטלי


שינויים בהרגלי צריכה של אובייקטים תרבותיים כפועל יוצא מתמורות ברשת

בני זנד


האם התרבות האינטרנטית מחדדת את אבדן המקור, ההילה והמסורת של האובייקט התרבותי באופן אנלוגי כמו שטוען ולטר בנימין במסתו "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני"? בכל הקשור לאובייקט התרבותי. אין ספק שבנוגע מצבו של האוביקט התרבותי שופר בכל הקשור למונחי ידע, בעידן האינטרנט ככלל ובמימדה החברתי בפרט. הרשת לא מאבדת עובדות יבשות בשוגג, היא מגובה ומתוכנתת לשמר ידע אוטומטית באמצעות גיבויים, העתקים ורפליקות בדרכים ישירות ועקיפות. אך מה קורה למטען התרבותי, האם הרשת כאוצרת ושומרת גורמת למידע לאבד את לחלוחיתו, את הרגשות הגלומים בהאם הרשת היא תווך שקוף או שהרשת היא גורם משפיע ומשנה? ומהי השפעתה על מוסדות רלוונטיים בנושאי תרבות ומורשת כגון: מוזאונים חברתיים וארכיונים רשתיים.

יכולת התגובה המידית של גולשים ברשת, הקטינה את חלל הזמן שיועד להפנמה, פרשנות, ביקורת, הערכה ותגובה מושכלת. סמכותה ויוקרתה של הביקורת והפרשנות כיצרנית ידע, בין אם כיכולת עצמאית ובין אם כחלק מתמהיל אוצרותי, ננגסת בעקביות בשל מיקור ההמונים ובהחלט אפשר לראות במקרים מסוימים בתוצריה, זליגה ודגש על ערך הכמות על חשבון איכות התכנים.

הייצוג ברשת ככלל ובאובייקט תרבותי בפרט מובנה ברמה הטכנולוגית, אך גבולותיו מטושטשים בכל הקשור ליחסי הגומלין בינו לגולשים ברשת האובייקט התרבותי ברשת נמצא על מצע רך שאינו מתקשח ונתון לאינטראקציות חברתיות חדשות לבקרים שגורמות לעירוב תחומים ופונקציות. פעולת הגלישה, הצפייה היחידנית באובייקט מחד אך המשותפת מאידך, גורמת להקהיית הידע, בשל החותם האישי שכל אחד מהמבקרים והצופים באובייקט עשוי להשאיר בו. הבמה שהרשת נותנת לפן האישי בהבניה ובייצור ידע נעלמת בשל המסה האינסופית והבלתי נגמרת של קולות אישיים, שבסופו של תהליך עשויים לעקר את הקול האישי.

מטרת המאמר היא להאיר את המגמות השולטות באינטרנט ככלל וברשתות החברתיות בפרט, אינטגרציה כנגד אינטראקציה, מציאות אמתית מול מציאות וירטואלית, בהתייחסות פרטנית לגבי עולמות השימור והתרבות. במאמר יסוקרו מקרי מבחן הנוגעים לחוויית הצפייה האינטראקטיבית ברשת והתמורות שהארכיון עובר מיישות משמרת, משומרת וסגורה לפונקציה חברתית.